מה כדאי? דיור מוגן או בית אבות

 בעקבות העלייה המתמשכת בתוחלת החיים מחד, וההתפתחות המואצת במדע הרפואה במהלך העשורים האחרונים מאידך, אוכלוסיית הקשישים במדינת ישראל רק הולכת וגדלה בהתמדה, וכך גם שיעורה היחסי בקרב כלל האזרחים במדינה.

יתרה מזאת, בעוד שבימים עברו, אדם בן 70 כבר נחשב "קשיש מופלג", הרי שבימינו, יותר ויותר תושבים מאריכים ימים עד לגילאי ה-80, ה-90, ואפילו למעלה מכך, וזאת תוך ניהול חיים פעילים ועצמאיים לכל דבר.

עם זאת, ובמקביל לעלייה במספר הקשישים, עולה גם הצורך ביצירת פתרונות דיור העונים על צרכיהם הייחודיים. חשוב לזכור בהקשר זה, כי מטבע הדברים, מרבית הקשישים נאלצים להתמודד עם מגוון קשיים רפואיים שונים, אשר נובעים ישירות מעליית הגיל. משכך, מגוריו של קשיש לבדו, במיוחד במידה ואין לו בני משפחה המשגיחים תדיר על מצבו הרפואי, עלול להביא למצבים מסוכנים, מהם ניתן להימנע באמצעות פתרונות דיור שונים, מתוכם נסקור שניים במאמר זה:

דיור מוגן או בית אבות – מה ההבדלים?

בציבור הרחב לעיתים קיים בלבול בין שני המושגים, כאשר בלא מעט מקרים, מתייחסים לבית אבות ולדיור מוגן כסוג דומה של פתרון דיור, דבר שגוי במובהק. במאמר זה, נעמוד על ההבדלים העיקריים המבדילים בין שני סוגי המסגרות, על פי קריטריונים שונים:

• אופי המסגרת – ככלל, במסגרת בתי אבות בישראל, הדייר נהנה ממסגרת טיפולית הדוקה, ולרבות שירותי רפואה דחופה המסופקים לאורך כל שעות היממה. משכך, בתי אבות מותאמים לרוב בצורה הטובה ביותר לטיפול בקשישים הסובלים ממצב בריאותי רעוע, ולרבות מצב סיעודי.

לעומת זאת, מוסדות דיוק מוגן לרוב מספקים מסגרת טיפולית חופשית בהרבה, הכוללת סדר יום גמיש יותר, בה הדייר עצמו נהנה חופש פעולה גדול יחסית. עם זאת, מוסדות אלו לרוב אינם מותאמים לטיפול במקרים חריגים, כדוגמת קשישים המצויים במצב רפואי קשה או סיעודי.

• תנאי המגורים – תנאי המגורים במתחמי דיור מוגן נחשבים כיוקרתיים מאלו המוצעים במסגרת בתי אבות, מה שבא לידי ביטוי פעמים רבות במבנה ובאבזור מתחם המגורים, וכן בתנאי המחייה הבסיסיים המסופקים לדייר, ואפילו במידת הגיוון של האוכל המוצע.

• היקף השירותים המסופקים – במרבית המקרים, מוסדות לדיור מוגן כוללים בחובם מספר רב של פעילויות פנאי והעשרה שונות המסופקות לדיירים, בהיקף גדול מזה המסופק במסגרת בתי אבות ברמה דומה. כמובן שאין מדובר בעניין גורף, וקיימים גם בתי אבות הכוללים מגוון רחב של פעילויות פנאי והעשרה, אך זוהי המגמה הרווחת.

• עלות ההתאכסנות – ככלל, עלות השהייה בדיור מוגן עולה בהרבה על עלות הדיור בבית אבות, כאשר הדבר נובע פעמים רבות עקב עלות השירותים הנוספים מהם נהנה הדייר במסגרת שהותו במתחם הדיור המוגן. יש גם לזכור בהקשר זה, כי בעוד שהשהייה בבית אבות מסובסדת פעמים רבות מטעם המדינה, הרי שנכון להיום, לא קיים סבסוד ממשלתי כלשהו בגין התאכסנות במתחם דיור מוגן, מה שמשפיע בהחלט על רמת המחירים הסופית.

• פיקוח ממשלתי – נקודה נוספת שיש לתת עליה את הדעת היא הפיקוח על המוסד עצמו, מה שמשמש פעמים רבות כמעין "חותמת כשרות" לתקינות המוסד. בעוד שבהתאם לחוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965, בתי האבות בישראל זוכים לפיקוח צמוד מטעם משרד הבריאות ומשרד הרווחה, הרי שתחום הדיור המוגן בישראל הינו תחום פרוץ למעשה, כאשר אין אף גורם ממשלתי אשר מתפקידו לפקח על פעילות המוסד. משכך, האחריות לבדיקת אופן ההתנהלות השוטף נופלת על הדייר ועל בני משפחתו, דבר שיש לשים אליו לב.