אחת מקפיצות המדרגה המשמעותיות ביותר בשוק העבודה היא המעבר בין עובד מן השורה למנהל. קפיצה זו, אשר מהווה משאת נפשם של עובדים רבים במשק, לא רק שמשפיעה על תחומי העיסוק של העובד, ועל מידת הגיוון והעניין בעבודתו, אלא באה לידי ביטוי גם בקפיצת מדרגה משמעותית לשכר, שבינינו – מהווה הסיבה העיקרית לרצון להיכנס לעבותות התפקיד.
מסיבה זו, לא מעט מנהלים במשק, במיוחד אלו שנכנסו לעולם הניהול כבר בגיל צעיר – מוצאים עצמם במוקדם או במאוחר מאבדים בהדרגה את חדוות העשייה הכרוכה בתפקידם, ומפנטזים בהקיץ על פרישה מעבודה, והורדת הנטל מעל גבם. מאחר ולרוב, אדם שעסק בתפקידי ניהול בעברו לא יוכל לשוב למדרגת עובד מן השורה – הן מחוסר רצון אישי, והן עקב חשש המעסיקים ממצב של “כישורי יתר”, הרי שלרוב, האופציה היחידה שנותרה למנהל היא פרישה מלאה משוק העבודה, לעיתים במסגרת יציאה לדרך עצמאית כבעל עסק.
פרישה למנהלים – לא החלטה של רגע
עבור מנהל מן השורה, אשר שגרת יומו עמוסה בשורה ארוכה של עיסוקים בדרגות דחיפות משתנות, אחת מהפנטזיות המוכרות היא פשוט “להפיל את העט”, להיכנס לחדרו של הבוס, ולהודיע בדבר הפסקת העבודה לאלתר. עם זאת, החלטה פזיזה מסוג זה היא ככל הנראה דרך הפעולה הגרועה ביותר, אשר אין ממנה דרך חזרה, ועלולה להותיר אותו מחוסר עבודה לאורך תקופה ארוכה, וללא משאבים כספיים לצורך קיום.הדרך האופטימאלית עבור מנהלים אשר גמרו אומר לפרוש מעבודתם היא לעשות זאת בצורה מחושבת והדרגתית – בוודאי לא עניין של מהיום למחר. בטרם החלטה בדבר פרישה מוקדמת, קיימים מספר דברים אשר יש לבצע, במטרה להבטיח כי הפרישה תתבצע בצורה הטובה ביותר מבחינתו.
פרישה למנהלים – על מה חשוב להקפיד?
בכל הנוגע למנהלים הפורשים מעבודתם – קבוצה זו מתחלקת בפועל לשתי קבוצות משנה, בעלות מאפיינים שונים. הראשונה כוללת מנהלים אשר הגיעו זה מכבר לגיל הפרישה מעבודה ומעוניינים לממש את זכותם להגיע למנוחה ולנחלה. הקבוצה השנייה כוללת מנהלים אשר טרם הגיעו לגיל הפרישה אך חרף האמור מעוניינים לפרוש משוק העבודה, בהסתמך על מצבם הכלכלי.בכל הנוגע לקבוצה הראשונה – אף שפרישה עקב הגעה לגיל היציאה לפנסיה נחשבת כסדרם הטבעי של הדברים, עדיין חשוב לעשות זאת בצורה מסודרת, כאשר במסגרת הפרישה, על המנהל לרכז במדויק את זכויותיו מטעם החברה בה עבד, ולהשגיח על מימושם בפועל. לרוב, מומלץ לקיים פגישה עם רואה החשבון בחברה לצורך הסבר על זכויות אלו, ככל שהדבר מתאפשר.
בכל הנוגע לקבוצה השנייה – ככלל, פרישה בטרם הגעה לגיל הפנסיה היא פעולה מסובכת יותר, כאשר בטרם נקיטה בה, על הפורש להבטיח כי יש בידיו אמצעים כלכליים מספיקים – לא רק למחייתו השוטפת, כי אם גם לבלת”מים שונים, כדוגמת אירועים רפואיים. במקרים כאלו, מומלץ שלא להסתמך על חישוב עצמאי, אלא לפנות לרואה חשבון פרטי לצורך ריכוז המשאבים הפיננסים העומדים לרשות המנהל, שכן בסופו של דבר, וכפי שאומר הפתגם – ברגע שמחליטים – אין כבר דרך חזרה.
