ניהול כספי הפנסיה- סקירת האפיקים

בעקבות העלייה המתמשכת בתוחלת החיים לאורך העשורים האחרונים, יותר ויותר תושבים ישראלים מאריכים ימים לאחר הגיעם לגיל הפרישה מעבודה, כאשר בימינו, תוחלת החיים הכללית באוכלוסייה כבר נושקת לגיל 90, ולפי התחזיות, צפויה להמשיך ולעלות בעתיד הקרוב.

כתוצאה מכך. גיל הפרישה מעבודה הפך בפועל לתחילתה של תקופת חיים נוספת וארוכה למדי, המאפשרת לפורש להתמסר לשורה ארוכה של פעילויות פנאי ותרבות מהנות, וכמובן לבלות את זמנו החופשי עם נכדיו.

עם זאת, מגמה מתמשכת זו מובילה גם ליצירתה של מה שרבים מכנים ״פצצת זמן מתקתקת״, כאשר השיעור ההולך וגובר של תושבים ישראלים לאחר גיל הפרישה מעמיס נטל הולך וגובר על המוסדות המחזיקים בחסכונות הפנסיונים של כלל האוכלוסייה, ובדגש על חברות הביטוח השונות. כתוצאה מכך, משרד האוצר החל בשנים האחרונות להגביר את הפיקוח על אפיקי החיסכון הפנסיוני השונים הקיימים בשוק, במטרה להבטיח כי אלו אכן יגשימו את מטרתם, ויבטיחו מחייה ראויה לכלל תושבי ישראל הפורשים לפנסיה.

יש לזכור עם זאת, כי חרף פיקוח זה, הדאגה לחיסכון הפנסיוני היא בראש ובראשונה אחריותו של כל אדם, שכן חיסכון זה מבטיח את קיומו בשנים הארוכות שלאחר פרישתו מעבודה. יצוין בהקשר זה, כי חרף התקנות הקשיחות ביחס לחסכונות הפנסיונים, הרי שלחוסך עצמו קיים חופש פעולה רחב לקבוע את אופי החיסכון הפנסיוני העומד לרשותו, ואת מסלול ההשקעה המיטבי עבורו.

ניהול כספי הפנסיה – באילו אפיקים?

במהלך שנת 2008 נקבע בחוק כי כל עובד שכיר בישראל זכאי ליהנות מההפקדות לחיסכון פנסיוני, כאשר על המעביד מוטלת החובה להפריש אחוז מסויים ממשכורתו של העובד לקרן. עם זאת, החוק ממשיך וקובע כי ההחלטה הספציפית באיזה אפיק פנסיוני כספים אלו יושקעו, נתונה להחלטתו הבלעדית של העובד עצמו, וגם מעסיקו אינו רשאי לקבוע זאת עבורו.

נכון לשנת 2016, קיימים 3 אפיקי חיסכון פנסיוני במדינת ישראל, ביניהם העובד רשאי לבחור כאוות נפשו:

קרן פנסיה

זהו אפיק החיסכון הפנסיוני המוכר וה״קלאסי״, במסגרתו העובד והמעביד מפקידים מדי חודש סכום כספי הנגזר ישירות ממשכורתו של העובד ברוטו. במרבית המקרים, העובד מפקיד סכום של 6.5% ממשכורתו, כאשר המעביד משלים 7% נוספים. עם זאת, מדובר אך בשיעור ההפקדה המינימאלי, כאשר העובד והמעביד רשאים לקבוע אחוזי הפקדה גבוהים יותר, כל עוד הדבר הוסכם מראש.

לאחר פרישתו מעבודה, הסכום שהצטבר בקרן הפנסיה מועבר לעובד במסגרת קצבה כספית חודשית, ולאחר פטירתו, יתרת הסכום מועברת ליורשיו החוקיים, גם כן בדמות קצבה חודשית.

ביטוח מנהלים

חרף השינויים שעבר ביטוח זה במהלך השנים האחרונות, אשר פגעו באטרקטיביות שלו עבור חוסכים חדשים, רבבות ישראלים עודם מחזיקים בביטוח מנהלים, אשר אף הוא מבוסס על הפקדה חודשית מטעם העובד והמעסיק כאחד, בהתאם לאחוזי הפקדה שנקבעו מראש.

לאחר פרישתו מעבודה, העובד נהנה מקצבה חודשית אשר גובהה נקבע בחלוקת הסכום הכולל שהצטבר בקרן ב״מקדם המרה״, אשר מסמן את מספר חודשי החיים מהם המבוטח צפוי ליהנות לאחר פרישתו מעבודה, אשר בביטוחים הישנים נקבע מראש במועד רכישת הביטוח. בביטוחי המנהלים החדשים, מקדם ההמרה אינו קבוע עוד, ומשכך, לא תמיד ברור מהו גובה הקצבה החודשית ממנה יהנה המבוטח בסופו של דבר.

קופת גמל

מדובר באפיק חיסכון פנסיוני נוסף, גם אם פחות פופולארי. החל משנת 2008, הכספים שהצטברו בקופה ניתנים אף הם לפדיון רק במועד פרישתו של המבוטח מעבודה, כאשר לצורך קבלתם, המבוטח נדרש להמיר את קופת הגמל לאחד משני האפיקים הקודמים, בהתאם לבחירתו כמובן.