פרישה מוקדמת

בהתאם לחוק הישראלי, כל תושב או תושבת בישראל זכאים לפרוש מעבודתם עם הגיעם לגיל הפרישה הקבוע בחוק, שהינו, נכון לשנת 2016, 67 לגברים ו-62 לנשים.

עובד המגיע לגיל זה רשאי להודיע למעבידו בדבר הפסקת עבודתו, תוך מימוש מלוא הזכויות הפנסיוניות המוקנות לו בחוק, ולחילופין, במידה והגיע עם המעביד להסכמה בנושא, רשאי אף להמשיך בעבודתו.

עם זאת, חשוב לזכור שגיל הפרישה המעוגן בחוק מהווה אך "רף עליון", כאשר לא מעט עובדים מעוניינים באפשרות לפרוש מעבודה עוד בטרם הגיעם לגיל הפרישה המוזכר למעלה. במקרים מסוג זה, כדאי לזכור כי החוק אף מקנה אפשרות לעובד או עובדת, אשר הגיעו זה מכבר לגיל 60, אך טרם הגיעו לגיל הפרישה המעוגן בחוק, להודיע בדבר פרישתם מעבודה, כאשר משעשו כן, הם נהנים מזכויות פנסיה מופחתות ביחס לעובדים אשר פרשו עם הגיעם לגיל הפנסיה המעוגן בחוק.

פרישה מוקדמת ביוזמת העובד – מה אומר החוק?

זכותו של עובד להודיע בדבר פרישה מוקדמת הינה זכות מעוגנת בחוק, הניתנת לכל עובד או עובדת אשר מלאו להם 60 שנה, וזאת ללא קשר באיזו עבודה הם מועסקים. זאת במסגרת סעיף 5 לחוק גיל פרישה, תשס"ד-2004, המגדיר כי:

"הגיל שבהגיעו אליו זכאי אדם לקבל גמלה, בהתקיים התנאים הקבועים לכך על פי דין או הסכם, מחמת פרישתו מעבודתו בשל גילו אף בטרם הגיעו לגיל הפרישה, הוא גיל 60 לגבר ולאישה (בחוק זה – גיל הפרישה המוקדמת), ויחולו לענין זה ההוראות שנקבעו בדין או בהסכם לגבי הפחתת הגמלה בשל הפרישה המוקדמת כאמור, ככל שנקבעו."

חשוב לשים לב עם זאת, כי אף שהחוק מכיר בזכותם של עובד או עובדת להודיע בדבר פרישה מוקדמת עם הגיעם לגיל 60, הרי שמשמעות הפרישה המוקדמת בפועל היא זכויות פנסיה מופחתות ביחס לפורשים בגיל הפרישה הרשמי. משכך, החלטה בדבר פרישה מוקדמת ביוזמת העובד נדרשת להיעשות לאחר מחשבה, ותוך הבנת המשמעויות הכלכליות הנובעות מכך.

פרישה מוקדמת ביוזמת המעביד – מה אומר החוק?

חרף האמור בסעיף הקודם, ועקב החסרונות הכרוכים בפרישה מוקדמת מצד העובד, במרבית המקרים, פרישה מוקדמת מוצעת לעובד מטעם מעסיקו, בין אם במסגרת חוזה עבודה אישי שנכרת ביניהם, ובין אם במסגרת נהלים כלליים החלים במקום עבודה או בענף תעסוקה מסוים (כדוגמת ענף ההוראה, בו גיל הפרישה המעוגן הינו נמוך מגיל הפרישה החוקי). במקרים מסוג זה, הפרישה המוקדמת לרוב אינה פוגעת משמעותית בזכויות הפנסיוניות של העובד, שכן הדבר מוצע מלכתחילה כ"צ'ופר" מטעם המעביד, ממגוון רחב של סיבות.

חלק ניכר ממקרי הפרישה המוקדמת מתרחשים בימינו על רקע תוכניות "פרישה מרצון", המוצעות לרוב לעובדים ותיקים המתקרבים לגיל הפרישה המוסדר בחוק, כאשר במסגרת ההסכם, נקבע כי בתקופה שבין הפרישה המוקדמת, ועד הגיעו של העובד לגיל הפרישה החוקי, יישא המעסיק בפער הנובע מהזכויות המופחתות מהן ייהנה הפורש בתקופה זו. עם הגיעו של העובד לגיל הפרישה החוקי, המעסיק יפסיק לשאת בעלויות אלו, והפורש ייהנה מהזכויות המלאות שהצטברו לזכותו בקרן הפנסיה.

חשוב לציין בהקשר זה, כי במסגרת פרישה מוקדמת המוצעת ביוזמת המעסיק, הפרישה עלולה להוביל להפסקת ההפרשות הסדירות לקרן הפנסיה של העובד, מה שיוביל בסופו של דבר לקצבת פנסיה מופחתת עם הגיעו לגיל הפרישה המעוגן בחוק. מסיבה זו, חשוב להקפיד כי במסגרת הסכם הפרישה המוקדמת, תעוגן במפורש חובתו של המעסיק להמשיך בהפרשות החודשיות לקרן הפנסיה של העובד לשעבר, בין מועד פרישתו בפועל מעבודה ועד מועד הגיעו לגיל הפרישה הרשמי.

אולי יעניין אותך גם:

על מיזם התעסוקה החדש לאזרחים ותיקים של המשרד לשוויון חברתי, שמעתם?