פרישה מדורגת

במציאות של שוק עבודה קדחתני ושוחק, ביותר ויותר מגזרים המונח "שעות עבודה רגילות" נשמע תלוש מהמציאות, כאשר שעות העבודה בפועל הן מצאת החמה ועד שעות הערב המאוחרות.

יתרה מכך, לא מעט עובדים, לאחר שיצאו ממקום עבודתם, נדרשים עוד להשלים שעות עבודה מהבית, בערבים ובסופי שבוע, לרוב ללא תגמול נוסף, ותוך פגיעה בזמנו הפנוי של העובד וביחסיו עם משפחתו.

אין פלא אם כך, שעובדים המועסקים באותם המגזרים הידועים כשוחקים במיוחד (בדגש על מגזר ההייטק – הידוע בתנאי ההעסקה המעולים מחד, ובדרישות הגבוהות מאידך), גיל הפרישה המעוגן בחוק – נכון לימינו 67 לגברים ו-62 לנשים, נראה כמו חלום רחוק. יתרה מכך, בתחום ההייטק במיוחד קיימת העדפה לא מוסווית לעובדים צעירים, כאשר עובדים "זקנים" בני 40 נוטים פעמים רבות להיפלט מהמערכת, במקרים לא מעטים ללא אפשרות חזרה.

כמו כן, וכפי שרבים מהעובדים אשר צלחו את המכשולים והגיעו לסופו של דבר לגיל הפרישה מעבודה יוכלו לספר, הפרישה מעבודה, יחד עם יתרונותיה העצומים, מובילה לעיתים לנקודת משבר בקרב העובדים, אשר מזה 40 שנה (לפחות) מעבירים את ימיהם במקום עבודתם. בעבור רבים מעובדים אלו, הפרישה מהווה שינוי דרסטי באורח חייהם, אשר מקשה על ההסתגלות למציאות החדשה, ועלול להוביל לא רק לבטלה מבורכת, אלא גם לתחושות של תלישות, חוסר מימוש ואובדן הדרך, מה שמכונה לעיתים "משבר גיל המעבר".

פרישה מדורגת – מעבר מדורג בין תקופת העבודה לבין ימי הפרישה

סוגיה זו, אשר באה לידי ביטוי לא רק במדינת ישראל, כי אם במספר רב של מדינות ברחבי העולם, הובילה למספר רב של דיונים פומביים באשר למתווה היעיל ביותר למעברו של העובד מתקופה של עבודה במשרה מלאה לתקופה שלאחר יציאתו לפנסיה. אחת מההצעות המעניינות שהועלו בהקשר זה, אשר כבר ננקטת בפועל במגוון חברות עסקיות ברחבי העולם, היא "פרישה מדורגת", במסגרתה לקראת הגעתו לגיל הפרישה מעבודה, העובד מועסק באופן הדרגתי במספר קטן יותר של שעות, וזאת לקראת פרישתו המלאה מעבודה.

היתרון הגדול של ההצעה הוא במתן אפשרות לעובד להתרגל בצורה מדורגת לקראת פרישתו מעבודה, וכך להימנע מהמצב השכיח במסגרתו ביום אחד העובד מועסק במשרה מלאה, וביום שאחריו – העובד אינו מועסק כלל. במצב של פרישה מדורגת, לא זו בלבד שהעובד מסתגל לאיטו לשינוי הדרסטי העתידי בחייו, אלא שהדבר גם הוכח כאמצעי ראשון במעלה למניעת שחיקה בעבודה, מה שמוביל פעמים רבות לפליטת העובד ממעגל העבודה דווקא בישורת האחרונה טרם פרישה, ופוגע משמעותית בהיקף הקצבה החודשית לה העובד יהא זכאי לאחר פרישתו.

פרישה מדורגת –גם בישראל?

בימינו, אף שמודלים שונים לפרישה מדורגת אומצו זה מכבר במספר חברות בינלאומיות גדולות ברחבי העולם, מודל זה טרם זכה לביטוי ממשי במדינת ישראל, כאשר גם בהתאם לחוק, גיל הפרישה המעוגן בחוק אינו מקנה לעובד המצוי מעט מתחתיו זכות להפחתת שעות עבודתו, והדבר תלוי בהסכמתו הוולונטרית של המעסיק.

עם זאת, דיונים שונים לעניין אימוץ מודל הפרישה המדורגת בצורה מערכתית, ועיגונו בחוק שעות עבודה ומנוחה, התקיימו ועודם מתקיימים במסדרונות הכנסת ומשרד האוצר. עוד במהלך שנת 2013, שר האוצר דאז, יאיר לפיד, הודיע כי משרדו בוחן אפשרות להליך ניסיוני של פרישה מדורגת, אשר בשלב הראשון יכלול קבוצה קטנה של מועסקים בלבד. אף שהדבר לא התגשם בפועל, הרי שלא מן הנמנע שכבר בעתיד הקרוב תוכנית מסוג זה תקרום עור וגידים, מה שעשוי להוביל בהדרגה לשינוי ממשי בתנאי העבודה הנוכחיים בשוק התעסוקה בישראל.