פרישה לשכירים ואנשים פרטיים

במסגרת שוק העבודה התובעני והמשעבד, המאפיין במקרים רבים את העולם המודרני, אחת מנקודות האור, אשר מסייעת לעובדים רבים להתעורר מדי בוקר לעבודתם היא הציפייה לקראת מועד הפרישה המיוחל מעבודה.

התקווה היא כי הפרישה תוביל לשחרור משגרת היום המונוטונית והעמוסה, ותאפשר לכל פורש להקדיש את זמנו ואת מרצו למגוון פעילויות שונות בהן הוא מוצא עניין אישי. בניגוד למיעוט מהעובדים, אשר מוצאים עניין וטעם מתמשך בעבודתם ומעוניינים להמשיך ולעסוק בה גם לאחר פרישתם מעבודה, מרביתנו מעוניינים, בשלב זה או אחר, להגיע למנוחה ולנחלה, ולצאת לחופשי משגרת העבודה ארוכת השנים.

בדומה למרבית המדינות ברחבי העולם, גם במדינת ישראל קיים גיל פרישה מובנה בחוק, אשר נכון לשנת 2016 עומד על גיל 67 לגברים ו62 לנשים. עם ההגעה לגיל זה, הפורש או הפורשת זכאים לפרוש מעבודתם (אף כי לא קיימת חובה לעשות כן). עם זאת, לא מעט מהעובדים השכירים המגיעים לגיל פרישה עושים זאת ללא תכנון פיננסי מקדים, מה שעלול להציבם ברגע האמת בפני העובדה העצובה, שהיקף החסכונות הפנסיונים העומדים לרשותם מכאן והלאה לא באמת מעניקים להם אפשרות לקיום בכבוד, ולעיתים אף דורשים מהם להסתמך בצורה מלאה על בני משפחתם – ללא ספק דבר שאיש מאיתנו לא מצפה לו.

תכנון פרישה לשכירים ולאנשים פרטיים – עדיף מוקדם ממאוחר

אחת מהטעויות הנפוצות של עובדים שכירים בשוק העבודה היא ההסתמכות המלאה, או כמעט מלאה, על מעסיקם בכל הנוגע להפרשותיהם לקראת גילאי הפנסיה, כאשר הדבר מאפיין בעיקר עובדים צעירים, בעלי אופק תעסוקתי ארוך יחסית. חשוב לזכור בהקשר זה, כי אף שלרוב עובד מבוגר נהנה ממשכורת גבוהה יותר ביחס לעובד צעיר יותר, הרי שבפועל, והודות לאפקט הריבית דריבית – כל שקל אשר מושקע בחיסכון פנסיוני בגיל צעיר – שווה ערך בפועל למספר שקלים בגילאים מאוחרים יותר, כאשר הדבר הולך ומקצין ככל שהעובד מתקרב לגיל הפרישה.

משכך, תכנון פיננסי יעיל לקראת גיל הפרישה, במטרה להבטיח כי העובד השכיר ייהנה לאחר פרישתו מאמצעים מספיקים לצורך מימוש חלומותיו בגיל הזהב, לא יכול להיעשות אך בסמוך למועד הפרישה בפועל, אלא נדרש להתחיל כמה שיותר מוקדם, אידיאלית כבר ממועד כניסת העובד למעגל העבודה. במצב כזה, ניתן מלכתחילה לקבל החלטות מושכלות, המאפשרות להגדיל בהדרגה את היקף החיסכון הפנסיוני של העובד, מה שיוביל להגדלה משמעותית של הקצבה החודשית בעת הפרישה מעבודה.

תכנון פרישה לשכירים ולאנשים פרטיים – נקודות חשובות

במסגרת תכנון פרישה, ובפרט בכל הנוגע לעובדים שכירים, קיימות מספר נקודות אשר חשוב לתת עליהן את הדעת:

• שיפור התנאים הקיימים במסגרת החיסכון הפנסיוני – במסגרת כל אחד מהסוגים השונים של החסכונות הפנסיונים, ביניהם קרן פנסיה, ביטוח מנהלים וקופת גמל, העובד נדרש לשלם דמי ניהול באחוז מסיים, הנגבים ישירות חשבונו. חשוב בהקשר זה לנסות ולצמצם סכומים אלו ככל הניתן, מה שבא לידי ביטוי ממשי בעתיד.
• הבנת אפיקי ההשקעה – בימינו, החסכונות הפנסיונים מושקעים במגוון אפיקים שונים, אשר ניתנים לשינוי בהתאם להחלטת החוסך עצמו. לצורך מקסום הרווח הסופי, חשוב להבין את ההבדלים בין מסלולים אלו, ולבחור במסלול האופטימאלי ביותר מבחינת החוסך, ולא דווקא מבחינת חברת הביטוח.
• מימוש נקודות זיכוי מס והחזרי מס – רבים מתושבי מדינת ישראל זכאים להנחות שונות בתשלומי המס, אך לא עושים בהם שימוש בפועל. יתרה מכך, עובדים שכירים אשר קיימו הפסקות בין תקופות עבודה, זכאים במקרים רבים להחזרי מס מטעם מס הכנסה, אשר עשויים להצטבר לסכומים ניכרים לאורך השנים.